אולי כבר שמעת על שינה פוליפאזית, אורח חיים זה שיאפשר לך להישאר ער 22 שעות ביממה תוך צמצום דרסטי של צרכי השינה שלך. אבל מהי בעצם שינה פוליפזית? האם באמת אפשר להסתדר בלי מנוחת לילה מלאה? במאמר זה, אנו חוקרים את היסודות של תרגול זה ואת מקצבי השינה הפוליפאזיים השונים האפשריים.
מהי שינה פוליפזית?
המונח של שינה פוליפאזית מייעד סט של מקצבי שינה שבהם מנוחת הלילה מוחלפת במספר תנומות קצרות הפרוסות על פני כל היום. הרעיון מאחורי גישה זו הוא לצמצם את זמן המנוחה למינימום הקפדני תוך מיקסום תקופות הערות כדי להיות פרודוקטיביים יותר.
בעוד שרוב המבוגרים ישנים בין 7 ל-9 שעות בכל לילה, אלו שמתרגלים שינה פוליפזית אומרים שהם יכולים להסתדר עם שעות שינה בודדות המחולקות למספר שלבים קצרים, ומשחררים עד 22 שעות זמינות בכל יום.
מקורות השינה הפוליפאזית
למרות שהמושג של שינה פוליפזית עשוי להיראות עדכני או נועז, הוא למעשה מיושם על ידי תרבויות מסוימות במשך מאות שנים. למשל, ביוון העתיקה וברומא, היה מקובל לקום באמצע הלילה להתפלל או לעשות מדיטציה לפני שחוזרים למיטה לכמה שעות. לאחרונה, כמה מחברים מפורסמים אימצו גם קצב שינה פוליפזי, כמו ליאונרדו דה וינצ'י, תומס אדיסון וניקולה טסלה.
מקצבי השינה הפוליפאזיים השונים
ישנן מספר דרכים לארגן את השינה הפוליפאזית שלך, בהתאם למטרות שלך וללוח הזמנים שלך. להלן דפוסי השינה הפוליפאזיים העיקריים שתוכלו לחקור:
1. קצב האוברמן
דפוס שינה זה כולל נטילת שש תנומות של 20 עד 30 דקות כל ארבע שעות במהלך היום. חסידי קצב האוברמן אומרים שהם ישנים רק שעתיים ביום, מה שמותיר להם עד 22 שעות פנויות לפעילויות.
2. הקצב של Everyman
שנת כל אדם היא גרסה פחות קיצונית של שנת אוברמן, עם שלוש עד ארבע תנומות של 20 דקות כל אחת ו"גרעין" ארוך יותר של שינה של שלוש עד ארבע שעות, הנלקחות בדרך כלל במהלך הלילה. קצב זה מציע אפוא גמישות רבה יותר, במיוחד עבור אלה שצריכים להיות ערים במהלך הלילה כדי לעבוד או ללמוד.
3. קצב הדימקסיון
שהומצאה על ידי המהנדס והאדריכל האמריקאי באקמינסטר פולר, שנת Dymaxion כוללת ארבע תנומות של 30 דקות כל אחת בהפרש של חמש שעות וחצי. חסידי אורח חיים זה ישנים אפוא רק שעתיים ביום.
היתרונות של שינה פוליפזית
היתרון העיקרי של שינה פוליפזית הוא כמובן האפשרות שללהגדיל משמעותית את שעות הערות : על ידי שינה פחות אך בתדירות גבוהה יותר, אתה יכול להיות ער עד 22 שעות ביממה. זה מספק הרבה זמן להשיג דברים נוספים ולהפיק את המרב מכל יום.
חלק מהמתרגלים טוענים גם ששינה מסוג זה מגבירה את הריכוז והיצירתיות שכן כל שלב מנוחה מלווה בחיזוק האנרגיה. בנוסף, אם שינה פוליפאזית מחקה היבטים של הקצב הטבעי של הגוף שלנו – כמו זה של תנומה מיקרונית אחרי ארוחת הצהריים – עשויה להיות לה השפעות מועילות על הבריאות הגופנית והנפשית לטווח הארוך.
החסרונות והסיכונים של שינה פוליפזית
למרות היתרונות הפוטנציאליים שלה, שינה פוליפזית גם מציגה מספר אתגרים וסיכונים עבור הגוף שלנו:
- קשיי הסתגלות : מעבר משינה מונופאזית לקצב פוליפזי מייצג מעבר תובעני עבור הגוף שלנו, שחייב להתרגל לתקופות מנוחה קצרות ורדודות יותר. הסתגלות זו יכולה להימשך מספר שבועות ואף חודשים ולהוביל לעייפות, קשיי ריכוז או עצבנות בשלב המעבר.
- חוסר השינה : למרות ששינה פחות עשויה להיראות אטרקטיבית על הנייר, היא עלולה להוביל גם למחסור כרוני בשינה אם שלבי המנוחה אינם מספיק משקמים. חוסר שינה ממושך יכול להיות בעל השפעות מזיקות על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, החל ממערכת חיסונית מוחלשת ועד לסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות.
- אי התאמה לחובות חברתיות ומקצועיות : אימוץ אורח חיים פוליפזי לא תמיד תואם את הפעילויות היומיומיות שלנו (עבודה, לימודים, קשרים חברתיים). זה יכול להיות קשה למצוא את הזמן והמקום לנמנם באופן קבוע ללא הפרעות.
