האם אתם במסעדה או ליד השולחן המשפחתי ורעשי הלעיסה של השכנים משגעים אתכם? התחושה הזו של רוגז עז כאשר היא מתמודדת עם רעשי לעיסה אינה טריוויאלית, כי היא יכולה למצוא את מקורה בתפקוד המוח שלנו. במאמר זה, נחקור את הגורמים האפשריים לתגובה זו ונראה כיצד אנשים מסוימים מושפעים מהתופעה הזו יותר מאחרים.
מיסופוניה, סלידה סלקטיבית מצלילים
כדי להבין טוב יותר את ההפרעה הזו, עלינו לדבר תחילה על מיסופוניה, מונח המתייחס לסלידה הסלקטיבית מצלילים. אנשים הסובלים ממיסופוניה חשים אי נוחות מוגזמת, או אפילו כעס אמיתי, כאשר הם שומעים צלילים ספציפיים מסוימים כגון אלו המופקים על ידי תנועות הפה או הגרון (לעיסה, בליעה וכו'). הפרעה זו זוהתה לראשונה בשנת 2000 ומאז המשיכה להיות נושא למחקרים רבים.
תגובות רגשיות ופיזיולוגיות חשובות
אחד מ המאפיינים העיקריים של מיסופוניה הם רמת הרגש הלא פרופורציונלית מורגש ביחס לגירוי הקול. אנשים מושפעים חווים גירוי פתאומי, חרדה, תחושת פאניקה, ואפילו זעם לנוכח הרעשים ה"מפעילים" הללו. תגובות פיזיולוגיות עשויות להופיע גם, כגון קצב לב מוגבר או הזעה.
רגישות שמשתנה מאדם לאדם
חשוב להדגיש כי מיסופוניה אינה נחווית באותו אופן על ידי כל האנשים הסובלים ממנה. חלקם יפריעו במיוחד מקולות לעיסה, בעוד שלאחרים תהיה סלידה מקולות המופקים על ידי נשימה או טיקים מילוליים. רמת אי הנוחות וסוג התגובות שחוו גם הם שונים מאדם לאדם.
תפקידו של המוח באי נוחות זו כאשר הוא מתמודד עם רעשי לעיסה
אם נראה כי התפיסה שלנו לגבי הפעלת רעשים מקורה בתפקוד המוח שלנו, דעו שהמחקר בנושא עדיין צריך להיות מעמיק. עם זאת, מחקרים מסוימים כבר מספקים אלמנטים מעניינים כדי להבין טוב יותר את התופעה הזו.
הקשרים בין אזורי המוח המעורבים
א מחקר שבוצע בשנת 2017 על ידי חוקרים בריטיים מצאו שלאנשים עם מיסופוניה יש חריגות בקשרים בין אזורים מסוימים במוח. החוקרים זיהו חוסר תפקוד בקשרים בין אזור השמיעה לבין זה שאחראי על הרגש, מה שעלול להוביל להפעלת יתר של האזור הראשון בתגובה לרעשים מעוררים ולגרום לתגובות הרגשיות שנצפו.
פעילות מוחית מוגברת כאשר מתמודדים עם צלילים לא נעימים
מחקר אחר, שבוצע הפעם על ידי חוקרים הולנדים, הדגיש גם הוא א פעילות מוחית מוגברת אצל אנשים עם מיסופוניה כאשר נחשפים לקולות לעיסה. התוצאות מצביעות על כך שאנשים אלו מפגינים היפראקטיביות בחלקים מסוימים במוח האחראים לניהול רגשות או תפיסה שמיעתית.
איך להתמודד עם אי הנוחות הנגרמת מצליל הלעיסה?
גם אם מומחים ימשיכו לחקור תופעה זו על מנת להבין טוב יותר את מקורותיה וכיצד היא פועלת, ניתן ליישם אסטרטגיות מסוימות כדי לנסות להגביל את אי הנוחות המורגשת בנוכחות רעשי לעיסה.
התרחק ממקור הרעש
זה עשוי להיות שימושי להתרחק מעט מהאחראי לרעש, למשל על ידי החלפת מקום ליד השולחן. פתרון פשוט זה יכול להפחית את רמת אי הנוחות המורגשת ובכך להקל על המשך אכילה ללא יותר מדי חרדה.
קדם סביבה רגועה ומרגיעה
על ידי יצירת אווירה נינוחה סביבך, תוכל לעזור להפחית את ההשפעה של רעשי הלעיסה. לשם כך אפשר להדליק נר ריחני, לשים קצת מוזיקה ברקע או אפילו להרכיב אוזניות מבטלות רעשים אם המצב מאפשר. הדבר החשוב הוא למצוא פתרונות שמתאימים לכל אחד ומתאימים לחיי היום יום.
תעבוד על עצמך ועל הסובלנות שלך
אם רעשי לעיסה מעצבנים אותנו, חשוב גם לעבוד על התגובות הרגשיות שלנו כדי לנהל טוב יותר את הרגישות הזו. תרגילי הרפיה, כגון מדיטציה או קוהרנטיות לבבית, יכולים לעזור להרגיע את מוחנו ובכך לסבול טוב יותר את הקולות המטרידים סביבנו.
הפרעה שעדיין לא ידועה אך רגישה לאבולוציה
לפיכך, המיסופוניה וביטוייה בתגובה לקולות הלעיסה עדיין נותרו עלומים ברובם לציבור הרחב וממשיכים לעורר עניין של חוקרים רבים. המחקרים שבוצעו עד כה סיפקו הבנה טובה יותר של מנגנוני מוח מסוימים המעורבים בתופעה זו, תוך העלאת שאלות אחרות לגבי הגורמים המדויקים לרגישות מוגברת זו.
למי שנפגע מאי נוחות זו, חיוני למצוא פתרונות מותאמים לחיי היומיום שלהם, בין אם דרך הסביבה החיצונית ובין אם בעבודה על התגובות הרגשיות שלהם. בינתיים, מחקר נוסף צפוי להבין טוב יותר את המנגנונים של אנומליה זו ובכך להציע טיפולים ספציפיים יותר.
