גילית שאתה פחות משקיע בטיפול באחרים? הנה מדוע זה קורה ככל שאתה מתבגר

Noah Levi

גיליית המסתורין: למה אנחנו מאבדים את האינסטינקט לטיפול באחרים כאשר אנו מתבגרים? תובנות מעולם הפסיכולוגיה

מקובל להבחין שהצורך לטפל באחרים פוחת ככל שאנו מתבגרים. למה זה קורה? מהם הגורמים התורמים להתפתחות זו? מאמר זה בוחן את הסיבות האפשריות לתופעה זו וכיצד הבריאות הנפשית, הפעילויות והגוף שלנו קשורים אליה.

הירידה הטבעית של האמפתיה והחמלה

הסבר אפשרי אחד לירידה זו ברצון לטפל באחרים יכול להיות ירידה טבעית באמפתיה ובחמלה שמלווים את תהליך ההזדקנות. ואכן, מחקרים מסוימים הראו שמבוגרים מבוגרים עשויים לחוות פחות אמפתיה לאחרים עקב שינויים נוירולוגיים והורמונליים. עם זאת, אין זה אומר שאנשים מבוגרים הופכים לאנוכיים או חסרי רגישות, אלא שהם עשויים להרגיש אחרת ולייחס חשיבות רבה יותר לצרכים ולרצונות שלהם.

סדרי עדיפויות שמתפתחים עם הזמן

סיבה נוספת לכך שהצורך לטפל באחרים פוחת עם הגיל יכולה להיות זו סדרי העדיפויות משתנים עם הזמן. במהלך חיינו אנו עוברים שלבים שונים ומתמודדים עם אתגרים שונים. חוויות אלו מעצבות את הבנתנו את העולם ומתאימות את סדרי העדיפויות שלנו בהתאם.

הצורך לדאוג לעצמך

ככל שאנו מתבגרים, ניהול הבריאות והרווחה שלנו הופך לדאגה גוברת. שינוי זה בדגש על טיפול עצמי יכול להוביל להפחתת הרצון לטפל באחרים. בנוסף, מבוגרים יותר מתמודדים לעיתים קרובות עם בעיות בריאותיות המקשות על ביצוע מטלות יומיומיות מסוימות ולכן חייבים להסתמך יותר על אחרים עבור פעילויות אלו.

התחושה של "עשית את שלך"

גורם נוסף שיכול להסביר את הירידה במוטיבציה לטפל באחרים הוא התחושה שכבר "עשה את שלו" במהלך חייו. אנשים שהשקיעו זמן ואנרגיה רבים בעזרה לזולת עלולים לחוות עייפות רגשית וצורך (בהדרגה) להסתגר ככל שהם מתבגרים. תחושה זו עשויה לנבוע מהצטברות האחריות שנטלה על עצמה במהלך השנים, מהלחץ שחווה או פשוט מהרצון הטבעי להרהר בהישגי העבר וליהנות מפירות עמלו.

השפעת היחסים הבין אישיים

ה יחסים בין אישיים גם לשחק תפקיד חשוב ברצון לטפל באחרים. ככל שאנו מתבגרים, המעגלים החברתיים שלנו עשויים להתכווץ ואנחנו עשויים לבלות פחות זמן עם חברים ומשפחה מורחבת. בנוסף, ככל שאנו מתבגרים, אנו עשויים לגלות שמערכות יחסים מסוימות הן רעילות או לא מועילות לרווחתנו ולהחליט לסיים אותן.

אובדן יקיריהם

למרבה הצער, ההזדקנות מלווה לעתים קרובות באובדן של יקיריהם. זה יכול להשפיע על היכולת שלנו להתחבר לאחרים ולהפחית את הרצון שלנו לטפל בהם. יתר על כן, ה אובדן יקיריהם יכול גם להזכיר לנו את התמותה שלנו, מה שיכול לעודד אותנו להתמקד יותר בצרכים וברצונות שלנו.

איך לשמור על הרצון לעזור לאחרים במהלך חייך

למרות שזה נורמלי שהרצון שלנו לדאוג לאחרים פוחת ככל שאנו מתבגרים, זה עדיין אפשרי

למצוא איזון ולהמשיך לעזור ולתמוך באחרים. הנה כמה טיפים לשמירה על צורך זה לאורך חייך:

  • לפתח חמלה עצמית: כדי להיות מסוגל לדאוג לאחרים, אתה צריך קודם כל לדעת איך לדאוג לעצמך. למד להתמקד בצרכים שלך ולהציב גבולות בחייך. זה יעזור לך לנהל את האנרגיה שלך טוב יותר ולהימנע מעייפות רגשית.
  • שמור על קשרים חיוביים: להקיף את עצמך באנשים שתומכים זה בזה ומעודדים אותך לצמוח ביחד. קל יותר לטפל באחרים כאשר אנו מרגישים שגם הצרכים שלנו נלקחים בחשבון.
  • ערכו פעילות התנדבותית: התנדבות היא דרך מצוינת לשמור על הרצון לעזור לאחרים. השתלב במטרה שקרובה ללבך ושתף את הכישרונות שלך עם מי שזקוק להם.

זה נורמלי לראות ירידה ברצון לטפל באחרים ככל שאנו מתבגרים. עם זאת, ניתן לשמור על צורך זה לאורך כל חייו על ידי טיפול בעצמו, טיפוח קשרים חיוביים והשתתפות בפעילות התנדבותית.

ברוך הבא » Blog » גילית שאתה פחות משקיע בטיפול באחרים? הנה מדוע זה קורה ככל שאתה מתבגר